אֲתַר noun masculine place (so Egyptian Aramaic, Nabataean, Palmyrene; ᵑ9; Syriac place; Zinjirli אשר Lzb^229f.; Arabic footstep; compare Hebrew אֲשׁוּר and below אֲשֶׁר); — place a. Daniel 2:35 וְכָלאֲֿחַר לָאהִֿשְׁתְּכַח לְהוֺן, Ezra 5:15 וּבֵית אֱלָהָא יִתְבְנֵא עַלאַֿתְרֵהּ, Ezra 6:3,5,7. Hence

b. בָּאתַר (Daniel 7:6 Baer בָּתַר) after (literally in the track of: so Zinjirli באשר (Cooke^160f., 170), Palmyrene, ᵑ9 בָּתַר, Syriac ), בָּאתַר דְּנָה after this, Daniel 7:6,7, suffix Daniel 2:39 וּבָֽתָרָךְ and after thee.

אַתַּ֫רוּ see נתר.

אֲתַ֖ר אֲתַר֙ אַתְרֵֽהּ׃ אתר אתרה׃ בָּאתַ֣ר בָּאתַ֨ר באתר וּבָתְרָ֗ךְ ובתרך לְאַתְרֵ֔הּ לאתרה ’ă·ṯar ’aṯ·rêh ’ăṯar ’aṯrêh aTar atReh bā·ṯar baTar bāṯar lə’aṯrêh lə·’aṯ·rêh leatReh ū·ḇā·ṯə·rāḵ ūḇāṯərāḵ uvateRachInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts