Brown-Driver-Briggs רְנָנָה noun feminine id.; — ׳ר absolute, of joy Job 3:7; Psalm 100:2 ("" שִׂמְחָה); plural שִׂפְתֵי רְנָנוֺת Psalm 63:6; exultation, singular construct רִנְנַת רְשָׁעִים Job 20:5 ("" שִׂמְחָה). Forms and Transliterations בִּרְנָנָֽה׃ ברננה׃ רְ֝נָנ֗וֹת רְנָנָ֣ה רִנְנַ֣ת רננה רננות רננת bir·nā·nāh birnaNah birnānāh rə·nā·nāh rə·nā·nō·wṯ renaNah rənānāh renaNot rənānōwṯ rin·naṯ rinNat rinnaṯLinks Interlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts |
    |