[אַלְמָנוּת] noun feminine widowhood (Mishna id., Phoenician אלמת) suffix בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ her widow's garments Genesis 38:14,19; construct אַלְמְנוּת חַיּוּת 2 Samuel 20:3 (of David's imprisoned concubines; but text impossible; ᵐ5 We אַלְמָנוֺת חַיּוֺת, compare Dr; Klo thinks gloss); figurative of Jerusalem Isaiah 54:4 אַלְמְנוּתַיִח.

אַלְמְנ֥וּת אַלְמְנוּתַ֖יִךְ אַלְמְנוּתָ֜הּ אַלְמְנוּתָֽהּ׃ אלמנות אלמנותה אלמנותה׃ אלמנותיך ’al·mə·nū·ṯa·yiḵ ’al·mə·nū·ṯāh ’al·mə·nūṯ ’almənūṯ ’almənūṯāh ’almənūṯayiḵ almeNut almenuTah almenuTayichInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts