[מָרַח] verb rub (Late Hebrew id.; Aramaic (Talmud) מְרַח; compare Arabic anoint, smear); —

Qal Imperfect יִשְׂאוּ דְּבֶלֶת תְּאֵנִים וְיִמְרְחוּ עַלהַֿשְּׁחִין Isaiah 38:21 let them take a cake of figs and rub it upon the eruption (שִׂים in "" 2 Kings 20:7). — On מרוח see above

מֶרְחָב, מֶרְחַבְיָה see רחב.

מֶרְחָק see רחק. מַרְחֶ֫שֶׁת see רחשׁ.

וְיִמְרְח֥וּ וימרחו veyimreChu wə·yim·rə·ḥū wəyimrəḥūInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts