מַסְגֵּר noun [masculine]

1 locksmith, smith.

2 dungeon: — always absolute:

1 collective smiths, וְכָלהֶֿחָרָשׁ ׳וְהַמּ 2 Kings 24:14 compare 2 Kings 24:16, Jeremiah 24:1; Jeremiah 29:2.

2 dungeon Isaiah 24:22 (compare סגר Pu`al); figurative of exile Isaiah 42:7 (׳הוֺצִיא מִמּ); נַפְשִׁי ׳הוֺצִיאָה מִמּ Psalm 142:8.

הַמַּסְגֵּר֙ המסגר וְהַמַּסְגֵּ֑ר וְהַמַּסְגֵּ֖ר וְהַמַּסְגֵּר֙ והמסגר מִמַּסְגֵּ֨ר ׀ מִמַּסְגֵּר֙ מַסְגֵּ֑ר ממסגר מסגר ham·mas·gêr hammasGer hammasgêr mas·gêr masGer masgêr mim·mas·gêr mimasGer mimmasgêr vehammasGer wə·ham·mas·gêr wəhammasgêrInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts