[מָאַר] verb (compare Arabic excite hostility, irritate, break open, of a wound); —

Hiph`il prick, pain Participle מַמְאִיר Ezekiel 28:24 מַמְאֶ֫רֶת Leviticus 13:51 2t.; — of thorn ׳סִלּוֺן מ Ezekiel 28:24 (figurative of oppressors of Israel,); "" קוֺץ מַכְאִב); elsewhere of leprosy (צָרַעַת) = malignant ? Leviticus 13:51,52; Leviticus 14:44 (all P; but ⅏ in all these has מרראת, √ מרא = מרה be obstinate, compare Thes^816b Di).

מַאֲרָב see ארב. מְאֵרָה see ארר.

[מִבְדָּלָה], מִבְדָּלוֺת see בדל.

מָבוֺא see בוא. מְבוּכָה see בוך.

מַמְאִיר֙ מַמְאֶ֙רֶת֙ מַמְאֶ֛רֶת מַמְאֶ֥רֶת ממאיר ממארת mam’ereṯ mam’îr mam·’e·reṯ mam·’îr mamEret mamIrInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts